הדוב מטייל ביער ופוגש את הפיל נמלט במהירות.
"מדוע אתה רץ, פיל?", שואל הדוב.
"לא שמעת? פקידי מס הכנסה ביער", עונה הפיל.
"מה הבעיה שלך?", שואל הדוב.
"לי יש שנהב, לאשתי יש שנהב", עונה הפיל וממשיך לרוץ.
שומע זאת הדוב ומתחיל אף הוא להימלט.
פוגשת אותו החסידה ושואלת "מדוע אתה רץ, דוב?"
"לא שמעת? פקידי מס הכנסה ביער", עונה הדוב.
"ומה הבעיה שלך?", שואלת החסידה.
"לי יש פרווה, לאשתי יש פרווה", עונה הדוב וממשיך לרוץ.
שומעת זאת החסידה ומתחילה אף היא לברוח.
פוגש אותה הצב ושואל "מדוע את בורחת, חסידה?"
"לא שמעת? פקידי מס הכנסה ביער", עונה החסידה.
"ומה הבעיה שלך?", שואל הצב.
"אני מדי שנה בחו"ל, בעלי מדי שנה בחו"ל", עונה החסידה וממשיכה לברוח.
שומע זאת הצב ומגביר את מהירות זחילתו.
פוגש אותו הנחש ושואל "מדוע אתה ממהר, צב?"
"לא שמעת? פקידי מס הכנסה ביער", עונה הצב.
"ומה הבעיה שלך?", שואל הנחש.
"לי יש בית, לאשתי יש בית", עונה הצב ומסתלק מהר ככל יכולתו.
שומע זאת הנחש ומתחיל לזחול במהירות עד שהוא מדביק את הצב.
"מה הבעיה נחש, מדוע גם אתה ממהר?"
אומר הנחש, "
צ'יצ'ולינה.. זוכר את
החלטורה שהיתה לי איתה".
ילד הכניס מטבע לפיו והמטבע נתקע בגרונו. האם המבוהלת רצה לרחוב וקראה
לעזרה. אדם שעבר ברחוב תפס את הילד בכתפיו ונתן לו חבטות עזות, עד שהמטבע
נפלט החוצה. "תודה רבה לך, אדוני הרופא", אמרה האם הנרגשת. "אני לא רופא",
ענה האיש, "אני פקיד במס הכנסה".